החלטה
השאלה העומדת ביסוד הליך זה – מה מעמד הפסדים של נישום (לצרכי מס) שהוכרז כפושט רגל ולפני כניסתו להליכי הפש"ר ערב לחברה שבשליטתו (אף היא חדלת פירעון) ומִשְכֵּן לבנק נכס מקרקעין שבבעלותו להבטחת חובות החברה.
האם הנושה המובטח – בענייננו הבנק - זכאי להשתמש בהפסדי הנישום לקיזוז שומת מס שבח מקרקעין, או שמא נותרים ההפסדים בבעלות החייב בפשיטת רגל ומשכך מוקנים לנאמן לנכסי החייב שרשאי להשתמש בהם.
העובדות העקריות הצריכות לענין הן כי בשנת 2002 שעבד החייב נכס מקרקעין (חנות ברחוב סוקולוב ברמת השרון) לאחר שנדרש לערוב להלוואות של חברה בשליטתו; משכשלו עסקי החייב, הן בחברה שבשליטתו (צו פירוק ניתן ביום 18.1.05) והן באופן אישי (צו כינוס ניתן ביום 18.8.05), פעל הבנק לממש את המשכנתא על הנכס הפרטי של הערב.
מימוש ערבות החייב במקביל למימוש המשכנתא, יצרה מניה וביה הפסד אצל החייב בפשיטת רגל (מר וייס), שכן עם פירעון חובה של החברה בפירוק בדרך של מכירת הנכס שבבעלותו, נוצרה לחייב 'הוצאה שבהון', או במילים אחרות נוצר לו הפסד הוני מאחר שהנכס הוצא מידיו במכירה בדרך של פרעון חוב של צד ג' (החברה שבשליטתו) שלחובותיה ערב, ראו לענין זה ע"א 14/85 פקיד שומה חיפה נ' זיסו גולדשטיין פ"ד מא(1) 835 בעמ' 839; ולאפיון ההפסד וההוצאה כהון ראו גם מאמרם של ה"ה א. ברזילי וי. קטאץ 'הוצאות בגין מימוש ערבות לחברה בשליטה' ודבריהם כי "ערבות לחברה שמומשה והפכה לזכות תביעה כלפי החברה, דינה כדין הלוואה שלא נפרעה; ... קשורים וכרוכים בהשקעה הונית ומקבלים ממנה את האופי ההוני" (מיסים ח/2, עמ' א-1).
משמעות יצירת ההפסד אצל החייב היא כי ההפסד מבטל למעשה את השבח, ומשכך המסקנה כי אין חיוב במס שבח.
עתה אוחזים שניים בהפסד זה, שמאיין למעשה את השבח שבשומת מס השבח שהוצאה על שם החייב בפשיטת רגל - הנאמן והנושה.
הנאמן לנכסי החייב מבקש לקזז את ההפסדים נגד השבח שבשומת מס השבח.
הנושה – הבנק, באמצעות כונס נכסים שמונה מכוח המשכנתא, ביקש לנכס לעצמו את הפסדי הנישום בטענה כי המשכנתא חלה גם על הפסדי הנישום הקשורים לנכס המקרקעין שמימש הכונס ומשכך הוא זה שרשאי להשתמש בהפסדים הללו.
5.כדי לממש את זכותו הנטענת, פנה הנאמן לנכסי החייב לרשויות המס ואלה הוציאו לו אישור על הפסדים של החייב בפש"ר, הניתנים לקיזוז נגד השבח שבשומת מס השבח.
כונס הנכסים מטעם הבנק לא קיבל את עמדת הנאמן בפשיטת רגל כי ההפסדים של החייב שייכים לחייב.
וכך, מאז שנת 2008 עת הגיש הנאמן את הבקשה לקבלת אותו חלק מתמורת הנכס שנמכר והמשקף את ההפסד שניתן לקיזוז בשומת מס השבח, דרישה לה התנגד הכונס, החלה סדרת התנגדויות של הבנק באמצעות כונס הנכסים מטעמו, כך הוחלפו כתבי טענות רבים, תגובות ותשובות והוגשו סיכומים שמועד הגשתם נפרש על פני זמן ארוך מאוד עד שלבסוף, לאחר זמן לא קצר הוגש כתב הסיכומים האחרון.
טענת כונס הנכסים בקליפת אגוז היא כי המשכנתא חלה גם על הפסדי הנישום הקשורים לנכס המקרקעין שנמכר.
אם בתחילה טען כונס הנכסים את הטענה כטענה כללית, הגם שלא ביסס אותה, הרי שבהמשך, בסמוך לאחד המועדים שנקבעו לדיון בבקשה, 'נזכר' כונס הנכסים של הבנק שלא צרף לכתב טענותיו מסמך 'חשוב ומהותי'; וכך הגיש כונס הנכסים ביום 1.11.09, בקשה דחופה להוספת מסמך "מהותי", שלטענתו אינו אלא חלק משטר המשכנתא שלא הוגש עד אז. המסמך הוא נספח לשטר המשכנתא שכותרתו "תנאים נוספים לשטר המשכנתא" והוגש כחודש לפני הדיון שהיה קבוע אז לדצמבר 2009.
המסמך 'המהותי' הנזכר כולל את סעיף 4(ב) לתנאים הנוספים ולטענת הבנק מבסס את זכות כונס הנכסים להשתמש בהפסדי החייב בפשיטת רגל ולסעיף זה מייחס הכונס חשיבות להכרעה בבקשה; מפאת החשיבות שמיחס לה כונס הנכסים אביא את הסעיף כלשונו:
"ב. הנכסים הממושכנים כוללים, גם את כל זכויות הממשכנים לקבלת פטור ו/או הנחה ו/או הקלה כלשהם ביחס לנכסים הממושכנים ו/או ביחס לכל עיסקה בנכסים הממושכנים, ובכלל זה, כל פטור ו/או הנחה ו/או הקלה במס לפי חוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה), התשל"ג- 1963, ו/או כל חקיקת משנה על פיו: והממשכנים מייפים בזה ביפוי כוח בלתי חוזר את כוחו של הבנק ו/או נציגיו ו/או מיופי כוחו, לחתום בשם הממשכנים על כל תצהיר ו/או בקשה ו/או מסמך אחר כלשהו שיהיה נחוץ ו/או דרוש לפי כל דין ו/או נוהג ו/או לדעת הבנק לקבלת כל פטור ו/או הנחה ו/או הקלה כאמור".
מכאן, שבנוסף לטענה הכללית שטען כונס הנכסים בדבר זכות הבנק לנכות את הפסדי החייב הנובעים ממימוש המשכנתא הרובצת על נכס מקרקעין, מוסיף וטוען הבנק כי "בתנאים הנוספים" של שטר המשכנתא נקבע שהנכס הממושכן כולל גם "כל פטור ו/או הנחה ו/או הקלה במס לפי חוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) תשכ"ג-1963"; ומשכך, לטענת כונס הנכסים, נכנס ההפסד של החייב בפשיטת רגל בגין מימוש המשכנתא על הנכס לגדר 'הקלה, פטור או הנחה' כנזכר בסעיף 4 (ב) לתנאים הנוספים של שטר המשכנתא.
הנאמן התנגד להוספת המסמך, ובין שאר טענותיו ציין כי הוספת המסמך והאמור בו מהווים שינוי חזית, וכי הכונס השתהה בהגשת המסמך ואין להתיר בשלב מאוחר זה הגשת מסמך עליו מבוקש לבסס טענות כה מרכזיות, בעיקר לאחר שתגובות כל הצדדים כבר התקבלו.
אומר כבר, כי מאחר שהדיון בתיק לגופו עדיין התנהל, ומאחר שאני סבורה כי המסמך נחזה להיות חשוב ומהותי לדיון, ראיתי לקבל את המסמך ולהתייחס לטענות החדשות הנובעות מהמסמך כפי שטען להן כונס הנכסים; לטעמי אפשר לרפא את פגם השיהוי, את דרך הגשת המסמך והצורך שנוצר להוספת טענות מטעם הצדדים בדרך של הטלת הוצאות, וכך אעשה, קרי, ראיתי לקבל את המסמך ולהתחשב בעת פסיקת ההוצאות בהליך זה לדרך בו הוסף המסמך ולשלב הבקשה להוספתו.
האם "הפסדי חייב" בגין מימוש משכנתא הם בגדר "פטור", "הנחה" או "הקלה" כהגדרתם בתנאים הנוספים לשטר המשכנתא? - זו למעשה השאלה הראשונה המחייבת הכרעה.